סקירה משפטית

חיסיון מפני הפללה עצמית בהליך אזרחי

לעיתים מנוהלים נגד נתבעים הליכים אזרחיים בגין מעשי מעילה וגזילה, במקביל להליכים פליליים. במקרים מעין אלו, הנתבעים בהליך האזרחי מסרבים להשיב לשאלון שנשלח אליהם ולהגיש תצהיר גילוי מסמכים, בטענה לחיסיון מפני הפללה עצמית. בהחלטה מיום 17.7.2024, במסגרת רע"א 5432/24, התווה בית המשפט העליון את הכללים בנושא.

הכרעת בית המשפט העליון

1. הפרדה בין הליך פלילי לאזרחי
   העובדה שמתנהלת חקירה פלילית במקביל להליך האזרחי אינה עילה לעכב את ההליך האזרחי.
2. הבדל בין זכות השתיקה לחיסיון מפני הפללה עצמית
   • זכות השתיקה היא מוחלטת אך שמורה לחשוד או לנאשם בהליך פלילי בלבד.
   • חיסיון מפני הפללה עצמית בהליך אזרחי מצומצם יותר – הוא מאפשר לסרב למסור מסמך או להשיב לשאלה רק כאשר קיים חשש ממשי להפללה עצמית.
3. מנגנון בקרה
   אם צד טוען לחיסיון, בעל הדין שכנגד רשאי להתנגד, ולכלול בקשה מתאימה במסגרת רשימת הבקשות מטעמו. בית המשפט יכריע בהתאם לתקנה 59(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי ולפסיקה.
   גם אם תינתן הוראה למסור מסמך או להשיב לשאלה, לא ניתן להשתמש בכך בהליך הפלילי, אלא בהסכמת הנאשם (בהתבסס על סעיף 47(ב) לפקודת הראיות – "חיסיון השימוש").
4. יישום בפועל
   כאשר צד בהליך האזרחי נוהג כאילו עומדת לו זכות שתיקה מוחלטת בהליך אזרחי – סירוב גורף להשיב או למסור כל מסמך הוא דבר שאין לו בסיס.
   בית המשפט רשאי לחייב אותו צד בהגשת תצהיר גילוי מסמכים ובמענה לשאלון, תוך שמירת זכותו לטעון לחיסיון נקודתי ביחס לשאלות או מסמכים מסוימים.

משמעות פסק הדין

• אין "זכות שתיקה" בהליך אזרחי – עומד רק חיסיון מפני הפללה עצמית, והוא מוגבל.
• בתי המשפט מקפידים לשמור על איזון: ניהול ההליך האזרחי לא יעוכב בשל חקירה פלילית, אך לא ייעשה שימוש לרעה בחשיפת מסמכים לצורך הפללה פלילית.
• זהו חידוד חשוב עבור נתבעים בהליכים אזרחיים מקבילים לחקירות פליליות – החיסיון קיים, אך אינו מוחלט.