חדשות המשרד – 1.7.2021

הצלחה מחוץ לכותלי בית המשפט – לקוחת המשרד תפוצה בגין הפרת זכויות יוצרים

לקוחת המשרד אשר גילתה כי בוצעה העתקה של יצירותיה, ללא ידיעתה או הסכמתה, פנתה אל משרדנו לצורך הגשת תביעה משפטית כנגד המפר.

בטרם הגשת התביעה, נשלח מכתב התראה על-ידי משרדנו, ולאחר משא ומתן הושג פיצוי ללקוחה בסך 30,000 ש"ח וזאת בטרם הגשת תביעה או פניה לבית המשפט (ההסכם וכל פרטיו חסויים והסקירה להלן תינתן ללא גילוי כל פרט מזהה).

למשרד עו"ד יוסף בן-דוד ניסיון רב בליטיגציה אזרחית ומסחרית, לרבות ניהול הליכים משפטיים מכוח חוק זכות יוצרים. הסקירה שתובא להלן אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הסוגיות המשפטיות והמנהלתיות בנושא, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.

זכות יוצרים – רקע כללי

חוק זכות יוצרים משנת 2007 קובע את היצירות שבהן יש זכות יוצרים ואת מהות זכות היוצרים. זכות היוצרים מהווה זכות בלעדית לעשות שימוש ביצירה (כגון: העתקה, פרסום, ביצוע פומבי, שידור וכיו"ב).

סעיף 4 לחוק קובע כי זכות יוצרים תהא ביצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי, וכן בתקליט, ובלבד שהתקיים לגבי יצירות אלה אחד התנאים הקבועים בסעיף 8 או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9 לחוק.

בפסיקת בתי המשפט נקבע כי על מנת לענות על דרישת המקוריות, היצירה אינה צריכה להיות ביטוי של מחשבה או המצאה מקורית, אלא שהיצירה לא תהיה מועתקת מיצירה אחרת, ושמקורה יהיה ביוצרה, ודי אף בעריכה או סידור שונים.

על כן, זכות היוצרים חלה גם על אופן הביטוי של השיטה או העובדות, וכי ביטויים אלה יכולים להימצא באופן הבחירה והסידור של העובדות והרעיונות או בביטוי המילולי ספרותי.

חוק זכות יוצרים מגדיר את סוגי היצירות, ובכלל כך, "יצירות אומנותיות" (לרבות רישום, ציור או יצירת פיסול); "יצירות דרמטיות" (לרבות מחזה, יצירה קולנועית או יצירה דרמטית-מוסיקלית); "יצירה ספרותית"; "יצירת פיסול"; "יצירת צילום"; "יצירה קולנועית".

לתובע הזכות לשלוט על השימוש ביצירתו ולהפיק ממנה את הרווח הכלכלי הנובע משליטה זו [ראה למשל: ע"א 3425/17 ‏ ‏‏Societe des Produits Nestle‏ נ' אספרסו קלאב בע"מ (החלטה מיום 7.8.2019)].

אדם המבצע פעולה ביצירה ללא קבלת רשות של בעל הזכות, עלול להימצא חייב בגין מעשיו ולשאת בתשלום פיצויים בגין הפרת זכות היוצרים בהתאם לנזק שגרם בפועל לבעל הזכות או בתשלום פיצויים ללא הוכחת נזק בגין כל מעשה הפרה בסכום שלא יעלה על 100,000 ש"ח.

זכות יוצרים – היקף זכות יוצרים ביצירה

חוק זכות יוצרים קובע חריגים לזכות היוצרים, ומכאן הצורך לבחון בחינה מעמיקה את הדברים בטרם ניהול הליך משפטי. על כן, כבר בתחילת הדרך מומלץ להיוועץ בעורך דין העוסק בתחום.

כך, זכות יוצרים ביצירה כאמור בסעיף 4 לא תחול על רעיון; תהליך ושיטת ביצוע; מושג מתמטי; עובדה או נתון; וחדשות היום. עם זאת, על דרך ביטויים תחול זכות היוצרים.

כך, לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין.

כך, מותר שימוש הוגן ביצירה למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך, והכל בהתאם לתנאי החוק.

כך, מפר זכות היוצרים יוכל לטעון להגנת מפר תמים, בהתאם לסעיף 58 לחוק זכות יוצרים אשר קובע כי אם הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה.

עם זאת, בפסיקת בתי המשפט נקבע כי "הגנת המפר התמים עומדת למי שלא ידע ולא חשד כלל בקיומה של זכות יוצרים ביצירה. רק הנחה מוטעית- שיש לה יסוד נאמן- על אי קיום זכות יוצרים תקים למפר הגנה, ואילו הנחה סתמית על קיומה של הרשאה או על כך שאין מדובר בהעתקה- אינה מקימה את ההגנה" [רע"א 7774/09 וויינברג נ' ויסהוף (28.08.12)].

זכות יוצרים – משמעות ההפרה

העתקת יצירה ופרסומה עשויה לפגוע פגיעה קשה בבעל זכות היוצרים, קל וחומר כאשר מדובר על הפרה המתפרסמת באינטרנט. הפרות המתבצעות באינטרנט מופצות, בדרך כלל, לקהל רב, של אלפי גולשים ואף ללקוחות פוטנציאליים של הנפגע (בעל זכויות היוצרים).

בנסיבות אלו, פרסום יצירות תוך הפרת זכות יוצרים, במטרה למכור מידע בתחום ואף לגייס לקוחות, נעשה בנסיבות מחמירות ומהווה אף תחרות בלתי הוגנת, המקימה בין היתר גם זכות להשבה. השימוש שלא כדין בידע ובניסיון השייך לבעל זכות היוצרים, אותו הפיק במאמץ, אף עשוי לפגוע בקניינו ובניגוד לסעיף 3 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט 1999.

מפר זכות יוצרים לא רק בוחר להפר את זכויות בעל היצירה בעצם השימוש ביצירותיו, אלא שהוא גם מטעה למעשה את כלל הציבור לחשוב כאילו מידע זה הוא פרי יצירתו וניסיונו. בדרך כלל, המפר אף לא פנה אל בעל זכויות היוצרים לקבל אישור לשימוש ביצירה.

זכות יוצרים – זכות מוסרית

זכות מוסרית הינה הזכות כי שמו של בעל זכות היוצרים יקרא על יצירתו, וכי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף, או שינוי צורה אחר, וכי לא תעשה פעולה פוגענית באותה היצירה.

הזכות המוסרית מקבלת ביטוי בסעיפים 46-45 לחוק זכות יוצרים. הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר.

הפרת זכות היוצרים עשויה גם לפגוע במוניטין של בעל הזכות. המוניטין נרכש, בין היתר, בהסתמך על הידע והניסיון הרב שצבר בעל הזכות במהלך השנים. על כן, בעצם פרסום היצירות השייכות לבעל הזכות, אליהם עשוי להיחשף קהל רב, לרבות לקוחותיו הפוטנציאליים, עשוי לפגוע במוניטין של בעל הזכות.

עורך דין זכות יוצרים

למשרד עו"ד יוסף בן-דוד ניסיון רב בליטיגציה אזרחית ומסחרית, לרבות ניהול הליכים משפטיים מכוח חוק זכות יוצרים.

** הסקירה שהובאה לעיל אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הסוגיות המשפטיות והמנהלתיות בנושא, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.