חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999
post image

בשנת 1999 חוקק בישראל חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999 ("חוק הפיקדון"). בהתאם להצעת החוק, החוק נועד לשפר את רמת הניקיון ברשות הרבים, להקטין את כמות האשפה המופקת ונטמנת באמצעות הנהגת שיטה שתעודד ותמריץ ייצור ושימוש במכלי משקה הניתנים למיחזור.

במסגרת החוק נקבע כי על מיכלי משקה העשויים מכל חומר שהוא (למעט קרטון ושקיות), ואשר קיבולתם היא בין 0.1 ליטר ל-1.5 ליטר (לא כולל) ישולם במועד הרכישה פיקדון בסך של 30 אג' (להלן – "הפיקדון") ופיקדון זה יושב למי שישיב את המיכל למחזור באחת מעמדות המחזור הפרוסות במקומות שונים ברחבי הארץ, לרבות ברשתות השיווק עצמם.


חוק הפיקדון על מכלי משקה – הוראות שונות

סעיף 1 לחוק הפיקדון מגדיר "צרכן" כ-"אדם הקונה או האוסף מיכלי משקה". בכך קבע המחוקק כי אין לבחון האם המבקש להשיב את מיכלי המשקה רכש אותם בבית העסק או אם בכלל רכש אותם, להבדיל מאיסופם ברחובות העיר.

סעיף 5 לחוק קובע את חובת תשלום הפיקדון מלכתחילה בעת רכישת מיכל משקה. סעיף 6 לחוק קובע את חובת בית העסק לקבל בקבוקים ולשלם את הפיקדון למחזירהם, כך:

6. (א) צרכן שיש בידיו מכל משקה ריק מסומן, רשאי להחזירו לבית עסק שבו מוכרים מכלי משקה מלאים מסוג כלשהו, של היצרן או היבואן, לפי הענין, של מכל המשקה שהוחזר.
(ב) בית עסק כאמור בסעיף קטן (א) חייב לקבל מכל משקה ריק מסומן שמוסר לו צרכן, ולשלם לו את דמי הפיקדון בעדו.

לשלמות התמונה יצוין, כי החובה הוחלה על כל בית עסק המוכר מיכלי משקה וכן הוחרגו מחובה זו בתי עסק ששטח רצפתו קטן מ-28 מ"ר, ובמקרה זה החובה חלה רק על בקבוקים שנרכשו באותו בית עסק. עוד יצוין, כי החוק קובע כמות מקסימלית למיכלי משקה לאדם, ובהתאם לה חובת החזרת הפיקדון על-ידי בית העסק חלה על עד 50 מכלי משקה לכל צרכן וצרכן.


חוק הפיקדון על מכלי משקה – פסיקת בתי המשפט

כפי שנקבע בפסיקה, חובת החזרת הפיקדון ברורה ומפורשת ואין לתת בה סייגים שלא נקבעו בה מפורשות.

בת"פ 36153-12-14 טיב רשתות בע"מ נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 8.2.2016) נקבע:
"לשון החוק פשוטה וברורה. החוק קובע חובה על הצרכן לשלם דמי פיקדון בעת רכישת מכל משקה מלא, ומנגד קובע חובה על בית העסק לקבל מידי הצרכן מכל משקה ריק ומסומן ולהשיב לצרכן דמי פיקדון בעדו. החוק אינו מגביל צרכן להשיב את מכל המשקה הריק בבית העסק בו רכש אותו כשהוא מלא, ולמעשה ועל מנת לעודדו להשיב את מכל המשקה הריק לצורך מיחזור, רשאי הצרכן להחזיר את מכל המשקה הריק בכל בית עסק העונה על הגדרת החוק.

האמור לעיל נקבע במסגרת הליך פלילי בגין הפרת חוק הפיקדון. ואולם גם בהליכים אזרחיים רבים, קבעו הערכאות השונות כי אין להגביל את האפשרות להשיב מיכלי משקה לבית עסק.

כך למשל, בת"צ 6716-08-16 אטיאס נ' שופרסל בע"מ (החלטה מיום 12.3.2018) אישר בית המשפט המחוזי בירושלים הסדר פשרה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית אשר הוגשה כנגד שופרסל על-כך שהאחרונה סירבה לקבל מיכלי משקה בימים שלפני חג הפסח. המבקש טען שם שחוק הפיקדון איננו מגביל את זכותו של צרכן להשיב מיכל מסומן ריק לבית עסק, ואת חובתו של בית העסק לקבל את המכל ולהשיב את דמי הפיקדון לצרכן בכל הגבלה נוספת שלא נקבעה מפורשות בחוק.

במסגרת הסכם הפשרה שאושר בידי בית המשפט התחייבה שופרסל לתקן את דרכיה ולאפשר השבת מיכלי משקה בכל שעות פעילות הסניפים לרבות בתקופה שלפני חג הפסח. בנוסף, התחייבה שופרסל לפצות את חברי הקבוצה באמצעות מתן הנחה של 40 אג' ברכישת מכל משקה החייב בפיקדון.

* הסקירה המובאת לעיל אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הסוגיות המשפטיות והמנהלתיות בנושא, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.

** למשרד עו"ד יוסף בן-דוד ניסיון בניהול הליכים משפטיים בתחום הגנת הצרכן, לרבות ייצוג משפטי בתביעות ייצוגיות בתחום הגנת הצרכן.