הצלחה בתביעה ייצוגית כנגד חברת קוסמטיקה הובילה לפיצוי קבוצת הנפגעים בסך 1,206,060 ₪
post image

לקוחת המשרד, אשר, בין היתר, הוטעתה מפרסומי חברת מאליס קוסמטיקה בע"מ, הגישה באמצעות משרדנו בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד החברה.

בבקשה לאישור תביעה ייצוגית נטען, בין היתר, כי החברה הטעתה בפרסומיה את לקוחותיה כי מפורסמות בינלאומיות שונות, כגון מישל אובמה וקייט מידלטון, עושות שימוש במוצרי הקוסמטיקה שלה וכי השימוש במסכות הבד הלבנות שלה מביא לעור חלק בתוך 10 דקות בלבד.

עוד נטען כי פרסומים אלה של החברה, עומדים בניגוד לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ופוגעים באוטונומיה וחופש הרצון של צרכני החברה.

בהסכם פשרה שהושג בין הצדדים במסגרת ההליך, וקיבל תוקף של פסק דין ביום 3.11.2019 על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, נקבע כי התביעה הייצוגית תתקבל בכל הנוגע לטענות בדבר הטעיה בפרסום על פיו מפורסמות בינלאומיות משתמשות במוצרי החברה וכי השימוש במסכות הבד הלבנות של החברה מביא לעור חלק תוך עשר דק'.

עוד נקבע כי החברה תפצה את קבוצת הנפגעים בסך 884,610 ₪; תתרום מוצרי קוסמטיקה לשתי עמותות העוסקות בהגנה על נשים בשווי כולל של 321,450 ₪; תערוך לעובדיה, מפעם לפעם, הדרכות בנושאי הגנת הצרכן; תחדד את נהלי הפרסום שלה; ותקיים בקרות שונות על אתר האינטרנט שלה.

בנוסף, נקבע כי לקוחת המשרד, אשר ייצגה את קבוצת הנפגעים, תהא זכאית לגמול בגובה 20,000 ש"ח.


חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981

חוק הגנת הצרכן מבקש להשליט על "עוסק" נורמות התנהגות וחובות מוגברות ביחסיו עם הצרכן, וכן לקבוע כללי משחק הוגנים אשר ימנעו מן העוסק לנצל את מעמדו – הכלכלי והאינפורמטיבי – ביחסיו עם הצרכן.

החוק קובע שורה רחבה של חובות ואיסורים והכל על מנת למנוע את הטעיית הצרכן, להעמיד לרשותו את המידע המלא על טיב העסקה אותה הוא עומד לבצע וכן לתת לו את הכלים לממש את זכויותיו הצרכניות.

חוק הגנת הצרכן חל על "עוסק", אשר מוגדר בסעיף 1 לחוק, כ"מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן".

"צרכן" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי".

 

סעיף 7 לחוק הגנת הצרכן – הטעיה בפרסומת

סעיף 7(א) לחוק הגנת הצרכן קובע כי האחריות להטעיה בפרסומת רובצת למי שמטעמו נעשתה הפרסומת ולאדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו. ככל והפרסומת הייתה "מטעה על פניה" האחריות רובצת אף לפתחו של המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום.

סעיף 7(ב) לחוק הגנת הצרכן קובע, בין היתר, כי אם הובאו בפרסומת עובדות בדבר התכונות של נכס או של שירות או בדבר ממצאי בדיקה שנעשתה בהם, או בדבר התוצאות הצפויות מהשימוש בהם, יהא הממונה רשאי לדרוש ממי שמטעמו נעשתה הפרסומת שיציג ראיות להוכחת אותן עובדות.

סעיף 7(ב) לחוק הגנת הצרכן ממשיך וקובע כי ככל ולא הוצגו ראיות להנחת דעתו של הממונה – תהא בכך ראיה לכאורה שהפרסומת היתה מטעה.

סעיף 7(ג) לחוק הגנת הצרכן קובע כי פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תכנה איננו מטעה. בנוסף, נקבע כי המפרסם פרסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה, אף אם תוכנה אינו מטעה.

אשר על כן, המחוקק הישראלי שם אל לבו את החשיבות, העוצמה וההשפעה הרבה שיש לפרסומות מטעם "עוסק" והוא מחיל לגביהן נורמות המחייבות מסירת מידע מלא ואמיתי.


מהות ההטעיה והרציונאלים בבסיס חוק הגנת הצרכן

הטעיה היא הצהרה שאינה נכונה. הטעיה נוצרת כאשר קיים פער בין הדברים הנאמרים (או בין הדברים המוסתרים) לבין המצב הקיים במציאות.

הטעיה יכולה להתקיים בין באמצעות מעשה ובין באמצעות מחדל. הטעיה במעשה נוצרת על ידי הצגת מצג שווא הכולל פרטים שאינם תואמים את המציאות. הטעיה במחדל נוצרת כאשר לא מגלים פרטים שיש חובה לגלותם.

אחת מתכליותיו החשובות של חוק הגנת הצרכן היא במניעת הטעיות צרכניות והיכולת לאפשר לצרכנים לקבל החלטות מושכלות בנוגע להתקשרות בעסקה, וזאת על בסיס מידע שלם ומדויק ככל האפשר.


עורך דין תביעה ייצוגית

חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, נועד לאפשר תביעות מוצדקות במקרים בהם הנזק של כל צרכן וצרכן הוא נמוך, אך הנזק המצרפי (הכולל) הוא גבוה.

המקרה שפורט לעיל מהווה דוגמה קלאסית להגשת תביעה ייצוגית. התמורה המתקבלת בעד מוצר קוסמטי עומדת על מאות שקלים בודדים. משכך, אדם אשר הוטעה בעת קניית מוצר קוסמטי לא בנקל יפנה אל בית המשפט, לאור ההוצאות הגבוהות הצפויות לו במסגרת הליך משפטי.

עם זאת, הגשת תביעה ייצוגית כוללת לא רק את נזקו של האדם הבודד אלא גם את נזקיהם של ככל האנשים אשר הוטעו מאותה הפרסומת. בנוסף, השכר של עורך הדין אינו משולם מראש על-ידי הלקוח אלא מתקבל מתוך התמורה המושגת לקבוצה (במקרה של הצלחת התביעה).

על כן, הגשת תביעה ייצוגית, במקרים המתאימים, עתידה להיות הדרך היעילה ביותר לצורך השגת פיצוי כולל לקבוצת הנפגעים ועשיית צדק.

* הסקירה המובאת לעיל אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הסוגיות המשפטיות והמנהלתיות בנושא, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.

** למשרד עו"ד יוסף בן-דוד ניסיון בניהול הליכים משפטיים בתחום הגנת הצרכן, לרבות ניהול תביעות ייצוגיות בתחום זה.