הצלחה בהליך משפטי – בית המשפט דחה תביעה כנגד לקוח המשרד
post image

תביעה שהוגשה כנגד לקוח המשרד מצד חברת האקר יו בע"מ נדחתה במלואה תוך חיוב החברה בהוצאות משפט לטובת הלקוח (ת"ת 10143-02-22 האקר יו בע"מ נ' תומו, פסק דין מיום 7.4.2022).

בכתב התביעה נטען כי הלקוח לא שילם לחברה שכר לימוד בניגוד להסכם עליו הוא חתום. הלקוח, אשר יוצג על-ידי משרדנו טען כי הובטח לו על-ידי נציג החברה שאין בחתימה על המסמך שנשלח אליו (לחתימה דיגיטלית) כל התחייבות, והדברים אף תועדו על-ידי הלקוח והוצגו כראיה לבית המשפט.

מעבר לכך, נטען כי רק על סמך הבטחות ומצגים אלה הסכים הלקוח לחתום על מסמך כלשהו שנשלח אליו במסרון כאשר הוא בטוח שאין התחייבות מצידו לכלום ושום דבר. בנוסף, הוסבר לבית המשפט כי הלקוח לא נכח יום אחד בקורס וגם לא רצה להתחייב כלכלית ללימודים.

לאחר לימוד כלל המסמכים בתיק, ולאחר דיון משפטי שהתקיים בתיק, ניתן פסק דין (מיום 7.4.2022) לפיו התביעה של חברת האקר יו בע"מ נדחית במלואה, תוך חיובה בהוצאות.

חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 – טעות והטעיה

סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), קובע כי: "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" – לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן".

סעיף 14 לחוק החוזים קובע כי: "טעות", לענין סעיף זה וסעיף 15 – בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה".

כך, נטען באמצעות משרדנו כי המצגים אותם הציגה החברה, באמצעות נציג מטעמה, הינם מצגי שווא, וכי אי ציון העובדה כי קיים סיכוי שהלקוח יחויב בחיוב כספי גם אם לא לקח חלק כלשהו בקורס – מהווה הטעיה.

חובת תום הלב בהליכים חוזיים

בנוסף, נטען באמצעות משרדנו כי מעשי ומחדלי החברה נעשו בניגוד לחובות תום לב והפרת חובת ההגינות החוזית, בניגוד לסעיף 12 לחוק החוזים, התשל"ג-1973, ובניגוד לדרך מקובלת ותום לב במהלך התנהלות החברה כלפי לקוחותיה (לרבות לקוחות פוטנציאליים).

כך, קובע סעיף 39 לחוק החוזים: "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה".

סעיף 61(ב) לחוק החוזים קובע: "הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לענין בשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה".

על כן, נטען כי התנהלות החברה הן בשלב המשא ומתן והן לאחר מכן מהווה הפרה של הוראות חוק החוזים. החברה הציגה מצג שווא למתנגד לגבי מהות החתימה על המסמך (ללא התחייבות כלשהי).

הצגת מצגי שווא אלה מהווה הפרה של חובת תום הלב במהלך כריתתו של חוזה (ככל ואכן יתגלה כי המתנגד חתם על חוזה כלשהו אל מול החברה), מקום בו היה בכוונת החברה לחייב את המתנגד בחיוב כספי אף אם לא השתמש בשירותיה ולא לקח חלק בקורס.

זכות החרטה הקיימת לצרכן

בתי המשפט דנו ופסקו בזכות החרטה הקיימת לצרכן. דרך אפשרית להתייחס לזכות חרטה היא כהרחבה של דיני הפגמים בכריתה, תוך הכרה בכך שישנן נסיבות כריתה או סוגי עסקאות המצדיקים מתן זכות ללקוח לסגת מעסקה אותה הוא מעריך בדיעבד כ"מקח טעות", גם כאשר לא מתקיימים לגבי ההתקשרות התנאים המצומצמים יחסית המאפשרים ביטול חוזה מחמת פגם ברצון בהתאם לפרק ב' לחוק החוזים.

ההצדקה להענקת זכות השתחררות לצרכן מבוססת על כך שהצרכן עשוי לשנות את מצבו והעדפותיו על פני זמן, וכתוצאה מכך למאוס בהתקשרות שהייתה רצויה מבחינתו בעבר.

הכרת הדין בזכות השתחררות משקפת הגבלה על יכולתו של הצרכן לכבול עצמו לטווח ארוך, ויש הסבורים שהיא מוצדקת בשל הטיות קוגניטיביות ופערי אינפורמציה המונעים מהאדם להעריך בצורה נכונה בהווה את מצבו ומערכת העדפותיו בעתיד.

שלילת זכות החרטה אינה מהווה תנאי מקפח – כך נקבע בת"צ 17153-01-12 בידרמן ואח' נ' קבוצת קידום בע"מ (פורסם בנבו, 27.1.16) (להלן: "עניין בלאו בידרמן"), ועדיין, כך נאמר בפסק דין בלאו, בידרמן, יש להכיר בקיומן של זכויות החרטה וההשתחררות בחוזי לימוד מסוג עסקיה של התובעת משום:

"שני מאפיינים נוספים: ראשית, בעבור חלק ניכר מהלקוחות השירות אותו מספקת המשיבה אינו מוכר, שכן הם לא התנסו בו בעבר. במצב דברים זה הם נדרשים למעשה לרכוש "חתול בשק", ולהתחייב לשלם בעבור השירות עוד בטרם חוו אותו, והתרשמו אם הוא תואם את העדפותיהם וצרכיהם; שנית, ההתקשרות היא לתקופת זמן משמעותית, היכולה להגיע לכדי 15 חודשים ואף מעבר לכך. זאת ועוד, במהלך תקופה ממושכת זו לא ניתנה ללקוח זכות השתחררות, עובדה המעצימה את חשיבותה של זכות החרטה מבחינת הלקוח…".

דברים אלה של בית המשפט בפסק הדין בעניין בלאו בידרמן הובאו אף בתא"מ (ת"א) 33496-04-18 האקר יו בע"מ נ' ניצן סביון (החלטה מיום 21.5.2019).

* משרד עו"ד יוסף בן-דוד מתמחה בייצוג בבתי משפט במגוון רחב של סכסוכים אזרחיים ומסחריים, לרבות בתחום הגנת הצרכן.

** הסקירה המובאת לעיל אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.