חדשות המשרד - 3.10.2018

הצלחה בבקשה למתן היתר נישואין

הצלחה בבקשה למתן היתר נישואין אשר טופלה על-ידי משרדנו. בית המשפט המחוזי הפך את החלטת בית המשפט לענייני משפחה, קיבל את הערעור והתיר את הנישואין המבוקשים (ע"א 33387-09-18 פלונית ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה).

רקע עובדתי

המערערת ובן זוגה ניהלו מערכת יחסים זוגית והחליטו להתחתן מרצונם החופשי. בני הזוג קבעו מועד לחתונה אליה הוזמנו מאות אורחים. המערערת, קטינה, הייתה עתידה להיות ביום חתונתה בת 17 וארבעה חודשים ובן זוגה בן 21 שנים.

לאחר האירוסין וארגון ההכנות לחתונה, גילתה המשפחה, לאחר פניה לרבנות, כי לא ניתן לרשום את בני הזוג לנישואין, מכיוון שהכלה המיועדת מתחת לגיל 18 ואילו החוק במדינת ישראל, חוק גיל הנישואין, התש"י-1950, אינו מאפשר נישואי קטינים (מתחת לגיל 18).

עם זאת, החוק מאפשר לפנות לבית המשפט לענייני משפחה על מנת לקבל היתר לנישואי קטינים ככל וקיימות "נסיבות מיוחדות".

במסגרת הבקשה להיתר נישואין, אשר הוגשה על-ידי משרדנו לבית המשפט לענייני משפחה, נטען כי מתקיימות "נסיבות מיוחדות" להתיר את נישואי הקטינה שכן בני הזוג החליטו על החתונה מרצונם החופשי (וללא כפיה), לא ידעו על האיסור הקיים, פעלו בתום לב וכי נערכו הכנות רבות לחתונה.

בנוסף, נטען כי מדובר על משפחה דתית (ועל בני זוג שומרים נגיעה), ואשר ביטול החתונה יגרום להם עוגמת נפש רבה.

עם זאת, בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה וקבע כי לא מתקיימות "נסיבות מיוחדות".

החלטת בית המשפט המחוזי בערעור

על החלטה זו של בית המשפט לענייני משפחה הגישה המשפחה, באמצעות משרדנו, ערעור דחוף לבית המשפט המחוזי. במסגרת כתב הערעור נטען, כי שגה בית המשפט לענייני משפחה בפרשנות הוראות החוק ובנסיבות בהן יש לתת היתר נישואין לקטינים.

במסגרת הדיון שהתקיים ביום 3.10.2018, התרשם בית המשפט המחוזי מבני הזוג ומשפחתם, כמו גם מהעובדה כי האירוסין וההכנות לחתונה נעשו בתום לב וכי מדובר על משפחה דתית, ועל בני זוג אשר שומרים נגיעה (וכי ביטול החתונה יגרום להם עוגמת נפש רבה).

משכך, ציין בית המשפט המחוזי כי הוא סבור שיש לקבל את הערעור שכן מתקיימות "נסיבות מיוחדות" וכי מתן היתר נישואין יהלום את טובת הקטינה.

היועץ המשפטי לממשלה, אשר הינו "שחקן חוזר" במסדרונות בית המשפט, העדיף להימנע ממתן פסק דין מנומק והסיר את התנגדותו לנישואי בני הזוג. בעקבות כך, התיר בית המשפט את נישואי בני הזוג (ואף, איחל להם מזל טוב).

חוק גיל הנישואין, התש"י-1950

בשנת 2013, התקבל תיקון לחוק גיל הנישואין, אשר העלה את הגיל המותר לנישואים בישראל וקבע כי ככלל ייאסרו נישואי קטינים מתחת לגיל 18.

סעיף 2 לחוק גיל הנישואין קובע מאסר שנתיים או קנס של כ-75 אלף שקלים למי שנשא קטינה או נשאה קטין; ערך נישואין או סייע בכל תפקיד שהוא בעריכת נישואין של קטינה או קטין; או השיא את בנו או בתו הקטינים.

סעיף 3 לחוק גיל הנישואין קובע כי נישואין שנערכו בניגוד לאיסור בסעיף 2 יהוו עילה להתרת קשר הנישואין.

בדברי ההסבר להצעת חוק גיל הנישואין (תיקון העלאת גיל הנישואין) התשע"ב-2012, ניתן ללמוד שקביעת גיל הנישואין על 18 שנים נדרש על מנת לעמוד "בנורמות בינלאומיות מקובלות ועם התפתחויות במשפט ובמחקר בנוגע לנישואי קטינים".

בדברי ההסבר לחוק צוין כי מטרת השינוי נועדה להגן על קטינים אשר משיאים אותם בניגוד לרצונם. כך במקור: "עיקר הקורבנות הן נערות צעירות, אותן משיאים מתוך תפיסה שלפיה מקומה הטבעי של האשה הוא בבית, תפקידה מתמצה בהולדת ילדים וגידולם. כתוצאה מכך הסכמתה של הקטינה להינשא היא תוצר של הלחץ שמופעל עליה..".

היתר נישואין – סמכות בית המשפט לתת היתר נישואין לקטין או קטינה מעל גיל 16

סעיף 5(א) לחוק גיל הנישואין, קובע כי בית המשפט לענייני משפחה רשאי "לתת היתר לנישואי קטין או קטינה אם מלאו להם שש עשרה שנים, ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטין או הקטינה .. המצדיקות מתן היתר זה; בית המשפט לענייני משפחה יכריע בבקשה למתן היתר לאחר ששמע את הקטין או הקטינה".

סעיף 5(ב) לחוק גיל הנישואין קובע כי: "לא יכריע בית המשפט לענייני משפחה בבקשה להיתר נישואין של קטין או קטינה שמלאו להם שש עשרה שנים אך טרם מלאו להם שבע עשרה שנים, אלא לאחר שקיבל תסקיר מאת עובד סוציאלי לפי חוק גיל הנישואין".

עינינו רואות: המחוקק השאיר שיקול דעת לבית המשפט להתיר נישואי קטינים (מעל גיל 16), אם סבור הוא כי קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות בטובות הקטין או הקטינה, המצדיקות מתן היתר. בית המשפט יכריע בבקשה למתן ההיתר, רק לאחר ששמע את הקטין או הקטינה.

ברוח דברים אלה גם נקבע בה"נ (ת"א) 53956-11-16 ש. פ נ' היועץ המשפטי לממשלה (החלטה מיום 3.2.2017): "אין ספק בעיני שטובתו של הקטין נלמדת גם מראייתו הוא את טובתו והתחשבות בדעתו. משכך, לעמדתה של הקטינה שלפני יש חשיבות רבה".

היתר נישואין – דוגמאות למקרים בהם דחו בתי המשפט בקשות להיתר נישואין

כך, בה"נ 67605-12-15 י.ח. נ' היועץ המשפטי לממשלה (החלטה מיום 12.2.2016) דחה בית המשפט בקשה להיתר נישואין לקטינה בת 17.5 שנים, מאחר שלא הוכחו נסיבות מיוחדות, חרף השתייכות המשפחה לחברה החרדית וחרף רצון הקטינה.

כך, גם בה"נ 22973-01-15 פלוני ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה (החלטה מיום 23.2.2015), דחה בית המשפט בקשה להיתר נישואין של קטין, בן העדה החרדית, משלא התקיימו נסיבות מיוחדות.

היתר נישואין – דוגמאות למקרים בהם קיבלו בתי המשפט בקשות להיתר נישואין

בה"נ 5915-12-17 אלמונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (החלטה מיום 9.1.2018) דן בית המשפט בבקשה להיתר נישואי קטינה, אשר ביום הגשת הבקשה הייתה מתחת לגיל 17 (וביום החתונה הייתה עתידה להיות בת 17 וחודש אחד). בית המשפט סבר כי ראוי ליתן היתר נישואין לקטינה לאור, בין היתר, רצונה הברור להינשא לבחיר ליבה; התרשמות בית המשפט מן הקטינה; החשש מפני נזקים לשמה ולתדמיתה.

גם בה"נ 53956-11-13 ש.פ. נ' היועץ המשפטי לממשלה (החלטה מיום 3.2.2017), דן בית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתיר נישואי קטינה (מעל גיל 17). באותו עניין בני הזוג חיו ביחד, תחת קורת גג אחת, והתנהלו כבני זוג לכל דבר ועניין. במסגרת החלטתו הביא בית המשפט בחשבון, בין היתר, את נסיבות בני הזוג, את התסקיר שניתן בעניין ואת ההשלכות הכלכליות של ביטול החתונה על הצדדים.

* למשרד עו"ד יוסף בן-דוד ניסיון רב בניהול הליכים משפטיים בתחומי המשפט המינהלי והחוקתי, לרבות בבקשות להיתר נישואין לקטינים. עו"ד בן-דוד שימש בעברו כבא כוח היועץ המשפטי לממשלה וייצג את מדינת ישראל בבקשות להיתרי נישואין.

** הסקירה המובאת לעיל אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הסוגיות המשפטיות והמנהלתיות בנושא, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.