סקירה משפטית
תביעות ייצוגיות וסימון מוצרים
תביעות ייצוגיות בתחום המזון וסימון המוצרים מוגשות כדבר שבשגרה לבתי המשפט. לעסקים שונים בתחום המזון יש חובה לעמוד בהוראות חוק ספציפיות, והדבר כולל הן יצרנים והן יבואנים ומשווקים.
העילות בגינן מוגשות תביעות ייצוגיות בתחום המזון הן מגוונות וכוללות, בין היתר: היעדר סימון מוצרים; קביעת מחיר שונה למוצרים זהים; הטעיה מבחינה כמות המוצר; הטעיות בנוגע לכשרות המוצר ו/או סוג הכשרות; הטעיות בקשר עם רכיבי המוצר ותכולתו; שקילת האריזה יחד עם המוצר וגביית יתר וכיו"ב.
הוראות חוק שונות מסדירות את תחום סימון מוצרי מזון, ובכלל כך:
⦁ חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981
⦁ חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015
⦁ תקנות בריאות הציבור (מזון) (מניעת הטעיה באריזות מזון), תשע"ג-2012
⦁ תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), תשס"ו-2006
⦁ תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), תשנ"ו-1996
⦁ תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תחליף לחלב-אם), תש"ן–1990
⦁ תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון מזון המכיל ממתיק מסוגים מסוימים), תשע"ט-2018
⦁ תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), תשע"ח-2017
בתחילת שנת 2020 אף נכנסו לתוקף תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), תשע"ח-2017, המחילות בין היתר חובת סימון מוצרים מזיקים ("סמלי מזון אדומים").
הסקירה המובאת לעיל ולהלן אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הסוגיות המשפטיות והמנהלתיות בנושא, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.
למשרד עו"ד יוסף בן-דוד ניסיון רב בניהול הליכים משפטיים בתחום הגנת הצרכן, לרבות ייצוג וליווי משפטי בתביעות ייצוגיות העוסקות בתחום המזון וסימון מוצרים.
הליכים משפטיים שונים בתחום המזון:
לאורך שני העשורים האחרונים הגיעו לפתחם של בתי המשפט תביעות ייצוגיות רבות ומגוונות בתחום המזון וסימון מוצרים. מצד אחד, אי סימון מוצר כנדרש ו/או סימון בצורה שגויה עלול להוות הפרה של הוראות הדין והטעיה של הצרכן. מאידך, בתיקים מעין אלה קיים קושי מובנה בהוכחת הנזק לקבוצת הנפגעים.
בע"א 8037/06 ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ (החלטה מיום 4.9.2014) אישר בית המשפט העליון הגשת תובענה כנגד המשיבה כתובענה ייצוגית, לאחר שהוכחה לכאורה הטעיה ואי גילוי מצד המשיבה בנוגע לסימון כשרות לפסח של מוצרים מסוימים מתוצרתה שאיננו משקף את המציאות לאשורה.
בע"א 4873-18 ניצן נ' אסם השקעות בע"מ (החלטה מיום 5.1.2020) קיבל בית המשפט ערעור על דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה כי סימון קטשופ שעל אריזתו מצוין כי הוא מכיל "רכיבים טבעיים בלבד", המיוצר על-ידי המשיבה, מטעה את הצרכנים, שכן הקטשופ מכיל גם סוכר שאינו "רכיב טבעי". נפסק שיש סיכוי סביר שהעילה של הפרת חובה חקוקה בכך שהמשיבה סימנה את הקטשופ כמכיל "רכיבים טבעיים בלבד" תוכרע לטובת הקבוצה, והדיון הוחזר לבימ"ש המחוזי, שיבחן האם יתר התנאים הנדרשים לאישור התובענה הייצוגית מתקיימים, ויבחן מחדש את האפשרות שעילת ההטעיה תוכרע לטובתם.
בת"צ (חיפה) 51741-09-16 פלוטקין נ' שופרסל בע"מ (החלטה מיום 18.7.2017)אושרה תובענה ייצוגית בגין אי סימון מחיר הסיגריות הנמכרות בחנויות המשיבה. לכאורה, המשיבה הפרה את החיקוקים הרלבנטיים בנוגע לסימון מחיר ולחברי הקבוצה נגרם לכאורה נזק ממוני, עקב שלילת האפשרות להשוות בין המוצרים השונים ולכלכל בחירתם בתבונה.
תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), תשע"ח-2017
בתחילת שנת 2020 אף נכנסו לתוקף תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), תשע"ח-2017, המחילות בין היתר חובת סימון מוצרים מזיקים ("סמלי מזון אדומים").
תקנות אלה הותקנו מכוח חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015, ומטרתן היא, בין היתר, הנגשת מידע לצרכנים בדבר הערך התזונתי של מזון ארוז מראש.
עורך דין הגנת הצרכן
למשרד עו"ד יוסף בן-דוד ניסיון רב בתחום הגנת הצרכן וסימון מוצרים, לרבות ייעוץ וליווי משפטי בתחום לעוסקים וצרכנים כאחד. המשרד מלווה את לקוחותיו בתביעות ייצוגיות רבות ומגוונות בתחום הגנת הצרכן, לרבות סימון מוצרים.
** הסקירה המובאת לעיל אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.