אחריות בתי עסק לעסקאות טלפוניות ללא אימות מוגבר
post image

חברת ב.ג.א.נ אופנה בע"מ הפעילה חנות יוקרה בכיכר המדינה בתל אביב. במהלך מספר עסקאות טלפוניות, בהיקף של יותר מ־500,000 ₪, רכש מתחזה מוצרים באמצעות כרטיס אשראי בינלאומי מסוג אמריקן אקספרס – וזאת ללא הצגת הכרטיס הפיזי וללא שימוש באמצעי זיהוי מאובטח (מה שמכונה "עסקה במסמך חסר").

כאשר בעל הכרטיס האמיתי הכחיש את העסקאות, חברת הסליקה ישראכרט החזירה לו את הכספים ודרשה מהחנות להשיב לה את הסכום, בהתאם להסכם הסליקה שנחתם בין הצדדים.

בית משפט השלום קיבל ברובו את תביעת החנות נגד ישראכרט, אך בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה וחייב את החנות לשאת בהפסדים. החנות ערערה לעליון.

הכרעת בית המשפט העליון

בית המשפט העליון (השופט א' שטיין, בהסכמת השופטים י' אלרון וד' מינץ) דחה את הערעור וקבע:

  1. חוק שירותי תשלום נועד להתאים את הדין למציאות החדשה של אמצעי תשלום דיגיטליים ולהגן הן על הצרכנים (המשלמים) והן על בתי העסק (המוטבים).
  2. החוק קובע כי בית עסק שמבצע עסקה עם "פרט אימות מוגבר" (למשל סיסמה חד־פעמית או אמצעי זיהוי חזק אחר) מוגן מפני הפסדים במקרה של שימוש לרעה בכרטיס. אולם אם בית העסק בוחר לבצע עסקה ב"מסמך חסר" – הוא נוטל על עצמו את הסיכון.
  3. במקרה זה, החנות ידעה כי העסקאות נעשות במסמך חסר, ואף קבעה עם ישראכרט בהסכם הסליקה תניית "מסמך חסר", שלפיה האחריות להפסדים במקרים כאלה תוטל עליה.
  4. השופטים הדגישו כי תנאי זה אינו בהכרח פוגע בבתי עסק: המסחר הטלפוני והמקוון מגדיל את היקף הפעילות העסקית, ולכן בעל העסק רשאי לשקול אם לקחת את הסיכון או להימנע לחלוטין מקבלת עסקאות במסמך חסר.
תוצאה
  • בית המשפט העליון קבע כי ישראכרט פעלה כדין כשהחזירה ללקוח את הכסף וחייבה את החנות לשאת בהפסד.
  • הערעור נדחה, והחנות נותרה מחויבת להשיב לישראכרט את מלוא הסכום.
משמעות פסק הדין
  • אחריות על בעל העסק: כאשר עסקה מתבצעת ללא פרט אימות מאובטח, האחריות להפסדים בשל שימוש לרעה בכרטיס מוטלת על החנות.
  • הגנה לבתי עסק רק כשנעשה שימוש באימות מוגבר: זהו מסר ברור לשוק הקמעונאי – מי שבוחר לאמת עסקאות באמצעים מתקדמים, לוקח על עצמו את הסיכון.
  • עקרון חופש החוזה: החוק אינו שולל את האפשרות להסכים על תניית "מסמך חסר", אך המשמעות היא שהעסק יישא בהפסדים.

** אין בסקירה לעיל כי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.